הרבי מליובאוויטש

הרבי רצה לקרב את כל היהודים ליהדות האותנטית.

הרבי נשאר נוכח דרך תורתו ושלוחיו ברחבי העולם.

הוא תמיד היה דוגמה בלתי נלאית כיצד להפוך את היהדות למעשית, פשוטה ונגישה לכל, באמצעות מסעות הפרסום שלו.

תכיר קצת יותר על חייו.

ביוגרפיה

לידה וילדות

בשנת 1900 נישא רבי לוי יצחק שניאורסון, הנודע במלומדו התלמודי וההלכתי ובקבלה, עם הרבנית חנה ינובסקי, בת אצולה, ממשפחת רבנים יוקרתית, שאביה, רבי מאיר שלמה, היה רבה של העיר ניקולאייב באוקראינה. .

ביום י"א בניסן (י"ח באפריל 1902) נולד ילדו הראשון, נין של הרבי השלישי מליובאוויטש, שמו. מנחם מנדל.

אביו, רבי לוי יצחק היה נינו של רבי ברוך שלום, בנו בכורו של הצמח צדק (האדמו"ר השלישי מחב"ד-ליובאוויטש ונכדו של מייסד התנועה, רבי שניאור זלמן, האדמו"ר האלטרנטיבי) והרב הראשי של יקטרינוסלאב. (דנייפרופטרובסק) ) מ-1907 עד 1939.

מילדותו גילה הרבי אינטליגנציה מופלאה, ועד מהרה נאלץ לעזוב את חדר, כיוון שהקדים בהרבה את בני גילו. בגיל תשע אמר מנהל בית הספר המקומי להוריו שאין דבר נוסף שהוא יכול ללמד אותו. מכאן ואילך, אביו – בעצמו מלומד ומקובל מהולל – לקח אחריות על חינוך בנו, העסיק חונכים ולימד אותו באופן אישי.

סמכות רבני ביקרה פעם את אביו של הרבי. שני החכמים החלו לדון בנקודות לימוד עדינות, מבלי להבין שמנדל, אז בן שמונה, נכנס לחדר ומאזין בקשב רב.

האורח הבחין בהבעה המרוכזת על פניו של הילד. "הוא מבין מה אנחנו אומרים?" הוא שאל. במבט יודע השיב האב: "אי אפשר לדעת".

הייתה לו דוגמה נהדרת והשפעה חזקה מהוריו במהלך חייו. אביו, רבי לוי יצחק, פעל במידה נדירה של כבוד ואומץ לקיים ולחזק את היהדות בשלטון הקומוניסטי. לצידו סמך תמיד על האומץ הרב וחוסר האנוכיות של רעייתו, הרבנית חנה, אמו של הרבי, שלא חסכה מאמצים בסיכון חייה, כדי שבעלה יוכל להמשיך בכתיבת יצירות הקודש שלו. ר' לוי יצחק נעצר והוגלה לכפר הרחוק צ'ילי שבמרכז אסיה, ובעקבות סבלותיו נפטר בגלות, בעיר עלמא אתא הסמוכה, בכ"א מנחם-אב תש"ד, בגיל 1944. של 66.

חֲתוּנָה

הרבי פגש את הרבי מליובאוויטש השישי, רבי יוסף יצחק שניאורסון, בשנת תרפ"ג ברוסטוב שברוסיה. ב-27 בנובמבר 1928 נשא לאישה את חיה מוסיה (1901-1988), בתו השנייה של רבי יוסף יצחק. הרבנית זכורה בשל למדנותה יוצאת הדופן, אם כי התנהגותה הייתה חמלה, צנועה וחסרת יומרות.

החתונה התקיימה בוורשה שבפולין ביום שלישי אחר הצהריים, י"ד בכסלו תרצ"ח. השתתפו מאות חסידי חב"ד מוורשה, אזורי פולין, ליטא ורוסיה הלבנה, וכן אדמו"רים ותלמידי חכמים בעלי שם.

זמן קצר לאחר החתונה שלח הרבי את הזוג הצעיר להתגורר בברלין, אז בירת האינטלקטואלית של מערב אירופה, שם היה אמור הרב מנחם מנדל לבלות חלק מזמנו בלימודים במרכזי לימוד מפורסמים ובסופו של דבר נרשם לאוניברסיטת ברלין. . גם רבי יוסף בער סולובייצ'יק שהה אז בברלין והשניים בילו יחדיו הרבה בלימודי התלמוד והכלל. הרב סולובייצ'יק נזכר שהרבי היה מביא להרצאותיו כרך מתלמוד או טקסטים תורניים אחרים, ומניח אותו בתוך ספר הלימוד. פעם אחת התעצבן אחד המורים מחוסר תשומת הלב לכאורה של הרבי, ובאמצע ההרצאה, מתוך אמונה שהוא לא מקשיב, החליט לבדוק אותו: "אתה יכול לחזור על מילה ממה שאמרתי?" הוא שאל. בענווה קם הרבי וחזר על כל ההרצאה, מילה במילה.

למרות שהרבי בילה את רוב זמנו בפאריס מעורב בלימודיו, הוא גם לימד שיעורים רבים. אליהו רייכמן זוכר כי בצעירותו השתתף בשיעור התלמוד שנתן הרבי היומי. פעם אחת הוא ותלמיד נוסף הבחינו שהרבי ציטט קטע מעט שונה ממה שהופיע בטקסט. לאחר סיום השיעור ניגשו למדף הספרים של הרבי לבדוק את נוסח התלמוד שבו השתמש; אולי הייתה גרסה אחרת? להפתעתם, הם ראו שהרבי השתמש באמנה אחרת לגמרי! היה מחסור בטקסטים, וכמה תלמידים נאלצו ללמוד באותו נפח. על מנת להעמיד לרשות התלמידים טקסט נוסף, קרא הרבי את הקטעים בעל פה, וכדי להסתיר את הבעיה מהתלמידים, העמיד פנים שהוא משתמש בספר עם מסכת אחרת.

היווצרות אקדמית

בשנת 1933, חילופי משטר אילצו את הרב מנחם מנדל לעזוב את גרמניה, שם סיים בהיידלברג את לימודי ההנדסה הגבוהה, ולעבור לפריז. הוא נרשם לסורבון שם יקבל תואר נוסף, הנדסת מכונות, בהתמחות בתכנון ימי.

הידע שנצבר במחקרים אלו איפשר לו לפתור ספקות הלכתיים בשנים שלאחר מכן. כך למשל, כאשר התקיים דיון בשאלה האם ספינה בצוות יהודי יכולה לנסוע בשבת, העיר הרבי, "הטענה שניתן לבצע עבודה אסורה כזו מוכיחה באופן אוטומטי לא רק בורות בעקרונות ההלכתיים בעבודה, אלא גם בורות לגבי יסודות ההנדסה".

הרבי תמיד התמסר בעיקר לתפילה, ללימוד תורה, לדאוג לכל יהודי באשר הוא.

הגעה לארצות הברית

ביום שני, 23 ביוני 1941, הגיעו הרבי והרבנית לארה"ב, לאחר שנמלטו בנס מההסתערות הנאצית והתיישבו בניו יורק. חמו, הרב יוסף יצחק שניאורסון, שהגיע לארה"ב שנה קודם לכן, בחר בו להוביל את הארגונים החדשים שנוסדו: מרקוס ליניוני חינוך, הזרוע החינוכית של תנועת ליובאוויטש; מחנה ישראל, ארגון השירות החברתי של התנועה; והחברה להוצאת קהות, הוצאת ליובאוויטש.

זמן קצר לאחר מכן החל הרבי לכתוב את הערותיו למדניות על חיבורים חסידיים וקבליים שונים, וכן מגוון רחב של תשובות. עם פרסום יצירות אלה, הוא זכה להכרה במהרה על ידי חוקרים ברחבי העולם.

מַנהִיגוּת

בשנת 1950 נפטר רבי יוסף יצחק. למרות שהרבי נבחר ליורשו, הוא נרתע מלכתחילה לקבל על עצמו את מעטה ההנהגה. רק שנה לאחר מכן יקבל על עצמו באופן רשמי את התואר "רבי": זה היה כ"ח בינואר י"א בשבט תשע"א.

בנאומו הראשון כרבי, הוא קבע כי שליחות דורנו היא להביא את המשיח (משיח).

הרבי אירגן חיל שלוחים – שליחים מליובאוויטש – והטיל עליהם הקמת מרכזי חב"ד-ליובאוויטש ברחבי העולם. כיום מכסים אלפי מוסדות חב"ד-ליובאוויטש את כדור הארץ. בנוסף לטיפול בכל יחיד, הקדיש הרבי תשומת לב מיוחדת ליתומים ואלמנות של חיילים ישראלים, ילדי צ'רנוביל ועוד. יותר מ-1300 ילדים מקבלים טיפול רפואי בכפר חב"ד. לנערים יתומים מתקיימים מדי שנה טקסי בר מצווה בכותל. בנוסף, הוקמו מספר מרכזי שיקום עבור אנשים המכורים לסמים. הרבי הקים כ-60 מוסדות חינוך יהודיים במדינות חבר העמים ובלטביה. מאות שליחים מבקרים בקביעות ורבים נוספים מקימים שם את מגוריהם לקידום פעילות יהודית. ארגון עזרת אחים שולח טונות של מזון ליהודים במדינות אלו.

הרבי היה זה שהחל את תנועת התשובה (חזרה ליהדות אותנטית), דרך מהפכנית של הפצת יהדות לכל היהודים עם "קמפיין המצוות" המפורסם שלו. הנחת תפילין, הדלקת נרות שבת ויום טוב על ידי נשים יהודיות, כשרות, עשיית צדקה, חינוך תורני ועוד. בזמנו הוא ספג ביקורת קשה, נתקל בהתנגדות עזה, ואמר שזו הדרך היחידה להציל את היהדות מהתבוללות. מסעותיו החדשניים משמשים כיום מודל למוסדות יהודיים רבים המושכים יהודים חזרה למורשתם בדיוק כפי שעשה הרבי לפני 5 עשורים.

דאגתו לחינוך ולעתיד האנושות הוכרה בארצות הברית. תאריך הולדתו של הרבי, 18 באפריל (י"א ניסן) הפך על ידי הנשיא רונלד רייגן ל"יום החינוך הלאומי".

בין התחזיות שהוא העלה לגבי המצבים בעולם, אלו שהיו להן ההשלכות הרבות ביותר היו פתיחת מסך הברזל, עם ההגירה המסיבית של יהודי ברית המועצות לישראל, שהתריעה לממשלת ישראל על בניית בתים ותנאי העסקה ליהודים אלה. וזה קרה בתקופה שבה אפשרות כזו לא הייתה מתקבלת על הדעת.

עוד תחזית פנטסטית: במהלך מלחמת המפרץ ב-1991, הרבי היה היחיד שאמר שמלחמה זו לא תשפיע על העם היהודי, והכריז שלא יהיה צורך במסכות גז. הוא קבע זאת בנחרצות גם במהלך ההפצצה המתמשכת של סקאדים על ישראל, שכן "יש את המקום הבטוח ביותר בעולם".

הוא התוודע לביאתו הקרובה של משיח (משיח) ולחשיבות "קבלתו" כראוי, בעיקר באמצעות לימוד אינטנסיבי של עניינים הנוגעים לתקופת המשיח, הכלולים בתורה, בתלמוד ובמקורות יהודיים נוספים, כגון בכתבי הקודש. חוקי הרמב"ם.

בכל יום ראשון נהג הרבי מליובאוויטש לקבל את פניו ולברך את ההמונים הרבים שהגיעו לבקש את דברי חכמתו וברכתו. לכל אחד מאלפי האנשים שהגיעו אליו, הוא מסר שטר דולר שייתרם לצדקה לפי שיקול דעתו של האדם. מלבד האנשים הפשוטים ביקשו כמה אישים יהודים ולא-יהודים את עצתו וברכתו.

מוות

ב-2 במרץ 1992, בגיל 89, לקה הרבי בשבץ מוחי ראשון. גם מבלי להתאושש לגמרי, הוא המשיך להגיב, לייעץ ולברך את כל הבאים אליו. שנתיים לאחר אירוע זה, הוא לקה בשבץ מוחי שני.

ביום 12 ביוני 1994 (ג' תמוז תשנ"ד – "גימל תמוז") נפטר הרבי. אך כפי שאמר בעת פטירת חותנו, הצדיק ממשיך לחיות בתורתו ובכל המורשת שהותיר לחסידיו ולכל מי שנגע בחכמתו האין מדה, דוגמה חיה לתורה וללא תנאי. אהבה. מאות הכרכים המעבירים את הידע וההכוונה שלהם בכל נושא ממשיכים להשפיע על האופן שבו אנו מנהלים את חיינו ולהכין אותנו לתחילתו של עידן חדש. שיהיה במהרה ברוך השם!

מָקוֹר: Chabad.org